מי צריך לשאת במחיר הטעות 

רכבה של שושנה צויק נגנב.



הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף בחברת הביטוח הראל.



כאשר פנתה צויק להראל, החלה זו לפשפש במסמכי עשיית הביטוח. או אז התברר כי בפוליסה נפלה טעות.



קוד הרכב שנרשם בפוליסה היה פיאט פונטו XTZ60 ואילו קוד הרכב שהיה בבעלות צויק היה פיאט פונטו ELX60.



מי טעה?



לא היה ספק, כי כאשר הביטוח נעשה, צויק הציגה את הרישיונות עם קוד הדגם הנכון בפני סוכנת הביטוח של הראל.



לא היה ספק, כי הראל היא זו שקבעה את קוד הדגם שנרשם בפוליסה.



לא היה ספק, כי לצויק לא הייתה כל שליטה על קביעת דגם הרכב שנרשם בפוליסה.



לא היה ספק, כי צויק לא ידעה ולא הייתה יכולה לדעת על הטעות ברישום קוד הדגם.



אולם הראל לא לקחה אחריות על הטעות של עצמה.



יותר קל להטיל דופי במבוטחת: היה לך עניין לדווח על קוד רכב שונה, כדי לשלם פחות פרמיה.



הראל לא הסכימה בשום פנים ואופן לשלם לצויק את שווי הרכב שאכן נגנב ממנה. הראל נאחזה, כמוצאת שלל רב, בטעות של עצמה.



מבוטחים רבים במצבים כאלה מוותרים. לרובם אין כוח וזמן להיאבק במנגנונים המשומנים היטב של חברות הביטוח. גם מי יודע על איזה שופט תיפול. לא חסרים שופטים שהיו מוציאים את המבוטח, בסיטואציה שכזו, עם תווית של רמאי וגם מחטיפים לו הוצאות משפט, על כך שהעז לדרוש גם את אותו חלק מתגמולי הביטוח, שעבורו לא שולמה פרמיה.



אולם צויק לא ויתרה. מזלה גם שנפלה על השופטת אסתר נחליאלי היאט, בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה.



השופטת נחליאלי-חיאט מזכירה, כי דיני הביטוח מבוססים על כך שהפיצוי הניתן על ידי חברת הביטוח יהיה כמידת הנזק שנגרם בפועל. השבת מצב המבוטח לקדמותו טרם קרות מקרה הביטוח. מכוח עיקרון זה, כאשר המבוטח מבטח את רכושו ביותר משוויו, אין הוא זכאי לקבל יותר מכפי נזקו.



מכאן יש ללמוד גזירה שווה ולהעניק למבוטח את שוויו המלא של הנכס שניזוק, גם במצב בו הנכס בוטח בתום לב בסכום מופחת. בוודאי כאשר ההפחתה נובעת, כמו במקרה הנדון, מטעות של חברת הביטוח. אין המדובר בביטוח חסר, בו החליט מבוטח מדעת, לבטח נכס בערך נמוך, כדי לחסוך את גובה הפרמיה.



צויק, קובעת השופטת, הייתה מעוניינת לבטח את רכבה לפי קוד הדגם הנכון וכך יש להניח גם הראל. יש להעדיף את הכוונה האמיתית על פני הטעות שנעשתה בקוד הדגם ולראות את חוזה הביטוח כמתייחס לדגם הרכב כפי שהוא בפועל.



על חברת הביטוח, פוסקת השופטת, לשאת בתוצאות הטעות שנעשתה על ידה, או על ידי סוכנת הביטוח, בקביעת קוד הדגם. עליה לשלם לצויק את שווי הדגם שהיה לה בפועל בהפחתת הפרש הפרמיה שבין שני הדגמים.



בשולי הדברים אנו מבקשים להעיר, כי בסוגיה זו קיימת הכרעה עקרונית של המפקח על הביטוח שכותרתה "הכרעה בעניין גביית דמי ביטוח במקרה של טעות בקביעת דגם הרכב המבוטח". לקבלת ההכרעה לחץ כאן. בהכרעה זו נקבע כי טעות בקביעת קוד הדגם רובצת לפתחם של המבטח וסוכן הביטוח.

מסמך 478